תמנון מחזור נייר נ' תחנת קוממיות בת ים בע"מ

פסק דין

יסודה של התביעה שבפני בארוע מיום 9.6.08.

לטענת התובעת, תמנון מחזור נייר בע"מ, משאית שבבעלותה ניזוקה לאחר שתידלקה במתקן הסולר אצל הנתבעת, וזאת מן הטעם כי הסולר היה מהול במים וכתוצאה מכך נגרם נזק למשאבת הסולר במשאית, שהצריך את החלפתה.

הנתבעת כפרה באחריותה לארוע, אמנם הוצגה חשבונית תדלוק של המשאית אצל הנתבעת ביום הרלוונטי, אולם, לטענת הנתבעת, תדלוק זה היה כשר למהדרין, בסולר לא היו מים ולא נגרם כל נזק בתדלוק זה למשאית. הנתבעת כפרה בקשר הסיבתי ו/או העובדתי שבין הנזק לבין התדלוק ולטענתה זה לא הוכח , לא מניי ולא מקצתיי, בראיות התובעת.

כמו כן כפרה הנתבעת בכתב ההגנה בזכות התביעה של התובעת, כפי שיבואר לעיל.

כבר בפתח הדברים עלי לומר כי טענת הנתבעת בדבר העדר יריבות בין התובעת לבינה, וכן העדר זכות התביעה של התובעת בדין יסודן.

התביעה הוגשה כאמור על ידי חברת תמנון מחזור נייר בע"מ. לכתב התביעה לא צורף כל מסמך שיש בו להוכיח כי במועד הרלוונטי לתביעה הייתה התובעת הבעלים ו/או המחזיקה במשאית נשוא כתב התביעה.

נסיונה של התובעת לרפא את החסר באמצעות הצגת רשיון רכב וטופס העברת בעלות על שם התובעת גם הוא לא צלח, בשים לב לכך כי טופס ההעברת הבעלות מחברת מדיה קומפורט בע"מ לחברת תמנון מחזור נייר, נושא את התאריך של 3.12.08, דהיינו חצי שנה לאחר הארוע הנטען בכתב התביעה.

ואם בכך לא די, צא וראה כל המסמכים המצורפים לכתב התביעה ושיש בהם כדי לתמוך בנזק שלטענת התובעת נגרם לה הנמען בהן היא חברת מדיה קומפורט בע"מ, שהייתה אותה עת הבעלים הרשום של המשאית. הן דו"ח השמאי, חשבון שכ"ט השמאי והן הקבלות , אף אחד ממסמכים אלה אינו נושא את שמה של התובעת שבפני, וכאמור גם טופס העברת הבעלות המאוחר אין בו כדי לרפא את החסר. מעבר למסמכים אלה לא הוצג כל מסמך אחר שיש בו כדי לקשור את התובעת שפני לארוע ולחסרון הכיס שנטען כי נגרם כתוצאה ממנו ולפיכך למעשה ,כבר בשלב זה, היה עלי לדחות את התביעה מחמת העדר יריבות ומחמת העובדה, כי לא הוכחה בפני זכות התביעה של התובעת ובוודאי שלא הוכח כי נגרם לתובעת חסרון כיס בגין הארוע הנטען על ידה.

אולם לא אעשה מלאכתי נאמנה אם לא אתיחס לשאר העובדות והטענות שבתיק זה.

אין ספק כי המוציא מחברו עליו הראיה והשאלה העומדת למבחן הינה האם עמדה התובעת בנטל זה המוטל עליה והתשובה לכך הינה שלילית בעליל.

ראיותיה של התובעת נשענות על עדותו של נהג המשאית ועל חוות דעת השמאי.

אשר לעדות נהג המשאית עת/1 – לדברי הנהג הוא מילא סולר אצל הנתבעת בסכום של 270 ₪ (33 ליטר) ולאחר שנסע לדרכו וכעבור נסיעה קצרה של כ-15 ק"מ כבתה המשאית. הנהג בדק את מכלולי החשמל ומשמצא כי באלה לא נפל פגם, הזמין גרר, המשאית נגררה למוסך בבת-ים ומשזה לא נתן מענה לתקלה, נגררה למוסך פינקו ביבנה, שם בוצע התיקון והמשאבה הוחלפה.

עדותו של הנהג לעניין זה הינה עדות עד יחיד ואין בה לכשלעצמה להרים את הנטל. אולם התובעת נמנעה מלהציג בפני בית המשפט העתקי חשבוניות הגרירה, שנטען על ידי העד, כי בוצעו: האחת לבת-ים והשניה מבת-ים ליבנה. העדר החשבוניות מעלה סימני תהייה ושאלה בדבר עצם ביצוע הגרירה.

ואם בכך לא סגי, מעוררת חשבונית שהוצגה כחשבונית המוסך, גם היא סימני שאלה רבים. מלבד העובדה כי החשבונית ממוענת לחברת מדיה קומפורט, החשבונית הינה של "רומי שון מסחר והשקעות בע"מ מרחוב סחרוב 11 ראשל"צ". ותמצא שואל מה הקשר שבין נותנת החשבונית, שהינה חשבונית בכתב יד ללא פירוט כמקובל במוסכים מסודרים, לבין מוסך פינקו ביבנה , שנטען על ידי התובעת כי הוא זה אליו נגררה המשאית והוא זה אשר תיקן אותה. לציין, כי השמאי סמך חוות דעתו על חשבונית זו.

ובמה דברים אמורים :

מחקירת השמאי עת/2 עולה כי הוא לא בדק את המשאבה שניזוקה בפועל וזו מעולם לא הוצגה בפניו. השמאי, שהוזמן על ידי סוכן הבטוח ולא נפגש מעולם עם מי מנציגי התובעת ו/או הנהג, ניזון בחוות דעתו למעשה מהגרסה שנמסרה לו על מאן דהוא כגרסת התובעת, שהינה בעלת עניין בדבר, המשאית הייתה כבר לאחר תיקון ובה משאבה חילופית .כשהגיע השמאי למוסך לא הוצגה בפניו המשאבה והוא לא בדק אותה. בידי השמאי היה בקבוק המכיל נוזל שהינו סולר המעורב במים, לדבריו, שנמסר לו.

אין ספק כי על התובעת היה לשמור על המשאבה ולהציגה בפני השמאי האמור לקבוע כי למשאבה זו נגרם נזק כתוצאה מסולר המהול במים. אין ספק כי בהעדר המשאבה ובאי הצגתה בפני השמאי יש משום פגם היורד לשורשו של עניין ולשורשה של חוות הדעת מטעמו ואין בחוות דעת זו כדי ליצור את הקשר בסיבתי והעובדתי שבין התדלוק הנטען לבין הנזק הנטען. לפיכך ומשלא הוכח קשר זה כלל ועיקר , איני סבורה כי יש לזקוף לחובת הנתבעת העובדה, כי לא הגישה חוות דעת נגדית מטעמה.

יתר על כן כפי שלא הוצגה המשאבה בפני השמאי, כך לא נשמרה ולא הוצגה לנתבעת ולכן אין כל טעם בהגשת חוות דעת תיאורטית מטעמה.

לפיכך אין בחוות דעת השמאי, כפי שהובהר לעיל, ובעדות הנהג כדי להרים הנטל המוטל על התובעת, אף לא כדי מאזן ההסתברויות.